לא מדמיין

                                                                      סיפורים מחייו של חוקר פרט

                                                                                מאת עוזי אהרון

לא מדמיין 

"מישהו עושה לי נזקים באופן מכוון, מנסה לפגוע בי ומטריד אותי", כך סיפר לי לקוח עמיד מאוד שביקש ממני לשמוע את סיפורו, "כעת כולם חושבים שאני משוגע שמדמיין דברים והכל בראש שלי, חולה נפש הם קוראים לי, מחלת רדיפה הדביקו לי".

הלקוח סיפר לי שמזה כשנה נגרמים לו נזקים עקיפים וישירים, הוא סיפר לי שרכבו היוקרתי פונצ'ר ונשרט מספר פעמים, מישהו שולח לו הודעות מטרידות בטלפון, מחשבו האישי נפרץ והוא מקבל שיחות מטרידות ממספרי טלפון מחו"ל, הלקוח גם חושד שיש מישהו שעוקב אחריו מדי פעם ברכב קבוע שאת מספרו הוא לא מצליח ללכוד. 

השיא, כך הוא מספר לי, ששבוע לפני פגישתנו בעת שרכב על אופניו בשכונת מגוריו (כבכל יום), נצמד אליו אופנוע והרוכב דחף אותו לשיחים ופצע אותו קלות, הרוכב היה לבוש לדבריו בבגדים שחורים ובקסדה כהה, לאופנוע לא היה מספר רישוי והוא נמלט מהזירה בזריזות. 

הלקוח הגיש מספר תלונות במשטרה שכולן נסגרו והלקוח המתוסכל קיבל את הרושם שלמשטרה אין מוטיבציה להתעסק בתלונות שלו, לדבריו חוקרי המשטרה רמזו לו לא פעם שאולי כדאי שיפנה לפסיכיאטר ע"מ לשלול בעיה נפשית, מקורב המליץ לו שיפנה לחוקר פרטי מומלץ שיסייע לו והפנה אותו אלי. 

לאחר תחקור מעמיק שערכתי לו התחלתי להאמין שיש משהו שאני כנראה מפספס או שהלקוח לא סיפר לי במכוון, הלקוח טען בפני שאין לו עבר פסיכיאטרי, הוא בריא בנפשו ואין לו אויבים, לפיכך ביקשתי ממנו לבצע עבורי כמה פעולות והצמדתי לו מצלמת גוף נסתרת, לאחר מספר ימים שבהם ערכתי חקירות מודיעיניות בעצמי (שלא העלו ממצאים חריגים) הלקוח חזר אלי והשיב לי את מצלמת הגוף. 

כשבחנתי את סרטוני המצלמה לא גיליתי משהו חריג ולכן החלטתי לבצע אחר הלקוח מעקב יזום בהסכמתו, זה השלב שאני חייב להודות שגם בי החלה לקונן תחושה שלא מן הנמנע שהלקוח אכן מדמיין חלק מהאירועים וייתכן שהוא באמת צריך לבקר אצל הפסיכיאטר כפי שרמזו לו מקורביו. 

בחלוף מספר ימי מעקב שקטים זיהיתי רכב שעוקב אחר הלקוח, לרכב היו חלונות כהים ולא ניתן היה לזהות את היושבים בו, מהרכב גם הוסרה לוחית הזיהוי הקדמית, אחרי שתיעדתי את הרכב מאחור עם לוחית הזיהוי כיוונתי את הלקוח לרחוב ללא מוצא (ע"מ ללכוד את העוקב), אני והחוקר שלי הצלחנו לסגור על הרכב וניגשנו אליו, גם הלקוח יצא מרכבו בהתרגשות וניגש איתנו לרכב שנלכד, כשנפתחה הדלת הלקוח נדהם מזהות העוקב ונראה שהוא היה חסר מילים. 

העוקב או במקרה שלנו העוקבת הייתה לא אחרת מבתו הבכורה מנישואיו הראשונים של הלקוח (עמה לא היה בקשר שנים רבות), לצידה ישב צעיר נוסף (שבהמשך זוהה כבן זוגה), השניים שנתפסו על חם נחקרו על ידי במקום והודו כי הם היו אלו שביצעו בשנה האחרונה את כל ההטרדות והנזקים ללקוח כולל דחיפתו לשיחים מספר שבועות לפני כן, הבת לא נתנה הסברים למניע שלה והתרשמתי שגם הלקוח מעדיף שלא לפתוח את פצעי העבר. 

כמובן שכל האירוע תועד על ידי ועל ידי החוקר הנוסף שהיה איתי, השניים ביקשו מהלקוח לשחררם והבטיחו שלא ישובו להטרידו שוב, כמו כן הם ביקשו ממנו שלא יסגירם למשטרה, להפתעתי הלקוח הסכים לשחררם והשניים נסעו לדרכם. 

בתום האירוע שאלתי את הלקוח אודות המניע להתנכלות של בתו בו, הלקוח סיפר שלפני כשנה ערך והפקיד צוואה בה שלל מבתו הבכורה כל זכות כספית ורכושית מהונו הרב וציווה את כל רכושו לבנו מנישואיו השניים, בתו ששמעה על כך ביקשה לפגוש אותו ולשוחח עמו אך הוא סירב להיפגש עמה... 

מה קרה אח"כ אתם שואלים? אז התשובה מרתקת, אחרי כשנתיים (שקטות מהטרדות הבת ובן זוגה) הלקוח נפטר במפתיע מאירוע לבבי במהלך טיול בחו"ל, הבן שירש כחוק את כל רכושו העביר לאחותו למחצה סכום כסף נכבד והשניים חזרו להיות בקשר לאחר שנים של נתק אותם יזם אביהם במהלך חייו.     

_{הסיפור מוגן ע"י זכויות יוצרים וחל איסור להעתיקו ואו לפרסמו ללא אישור בעל הזכויות}